למי שלא יודע, מיגרנה היא אחד מסוגי כאבי הראש הנפוצים ביותר. על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי זו אחת המחלות שמביאות לירידה דראסטית באיכות החיים ולהוצאות גבוהות, אך לא זוכה לטיפול מספק. עליית המודעות לנושא בשנים האחרונות, משכה מחקר מדעי אשר ששיפר את הטיפול המוצע לכאבי ראש.
הטיפול התרופתי למיגרנה ניתן רק לאחר בדיקת מערכת העצבים, שנועדה לאבחן כי מדובר במיגרנה ולא בכאב ראש הנובע מסיבה אחרת. הטיפול משלב בין זיהוי הגורמים להתקפים וצמצומם, תכנים מהרפואה הקונבנציונאלית והמשלימה ושינויי תזונה. במקביל, הטיפול מתחלק בין הליך מניעתי וסימפטומי, ורכיביו משתנים בין הפונים אליו ומצבם הרפואי האינדיבידואלי.
טיפול מניעתי למיגרנה יינתן לרוב כאשר תדירות ההתקפים עולה על ארבע פעמים בחודש. התרופות שנעשה בהם שימוש לצרכי מניעה, מיועדות לבטל תופעות קרובות ומקבילות למיגרנה.
כך, ניתנים תרופות לצרכי הורדת לחץ דם (ממשפחת חוסמי הבטא) , נוגדות פרכוסים, נוגדות דיכאון ועוד, כאשר להגברת היעילות ניתן לתת גם תרופות נוגדות דלקת אנטי-סטרואידיות.
כדורים נוגדי פרכוס מאזנים את הפעילות החשמלית של תאי העצבים ואת המנגנונים ליצירת הכאב ובכך מונעות את ההתקפים. טבליות שנעשה בהן שימוש למטרה זו הן ואלפורל (דפלפט), טופמקס ונוספות.
האם ידעת כי נשים סובלות יותר ממיגרנות?
הנטייה הטבעית בזמן ההתקף היא להסתייע במשככי כאבים. ואומנם, סביר להניח שהם יועילו להתקפים בעצימות קלה עד בינונית בלבד. אולם, לאחרונה פותחו תרופות לטיפול במיגרנה בזמן ההתקף ששייכות למשפחת הטריפטנים ונחשבות ליעילות במיוחד: נרמיג, זומיג, ריזאלט, אימטרקס, רילרט ואחרים.
מנגנון הפעולה שלהן עובד על מערכת הסרוטונין והן מיועדות לריפוי דלקת בכלי הדם, אשר גורמת למיגרנה.
קיראו: איך חיים בשלום עם המיגרנה?
טיפול אפשרי נוסף הוא זריקות של רעלן הבוטולינום, אשר כמויות מדודות שלו יכולות לגרום לשיתוק מבוקר של המיגרנות. במסגרת הטיפול מוזרק הרעלן לאזורים של שרירי המצח, שרירי הקרקפת, הצוואר ומאחורי האוזן והוא יכול להועיל לתקופה של שלושה עד שישה חודשים.
חשוב להדגיש כי הטיפול לא נכלל בסל הבריאות ולכן יש לבצעו באופן פרטי. ברם, אצל 65% מהמטופלים הוא נמצא יעיל להפחתת תדירות כאבי הראש ועוצמתם.
תופעת לוואי היא תגובה בלתי רצויה שנלווית לנטילת תרופה - כן, גם למגוון תרופות נגד מיגרנה. חומרתן, תדירותן והתרחשותן משתנה אצל כל אדם. תופעת הלוואי הנפוצה ביותר, העשויה להופיע בטיפול עם תרופות ממשפחת הטריפטנים היא הגברת כאבי הראש והמיגרנה.
תופעות לוואי פחות נפוצות הן טכיקרדיה (דופק מואץ), לחץ בחזה, כאב ראש, צמרמורת, דלקת גרון, הפרעות קצב, בלבול, חלומות בעתה, פרכוסים, יובש בפה ועוד. תופעות הלוואי המקובלות של תרופות נוגדות פרכוס הן דיכוי אובדן תיאבון, פגיעה קוגניטיבית, ישנוניות, אובדן זיכרון, אפזיה, בעיות ראייה ונוספים.
מטעמי זהירות, תרופות ממשפחה חוסמי הבטא לא יינתנו ללא התוויה נוספת לטיפול מלבד המיגרנה, ותופעות הלוואי הנפוצות שלהן עלולות להיות ירידת לחצי דם, דופק נמוך (ברדיקרדיה), הפרעות קצב, מיסוך הסימנים לירידת רמת הסוכר בדם ואחרים. קיראו: מיתוסים על מיגרנה
שולי 01/09/2012 14:46
פרידה ענתבי דהאן 30/08/2011 14:13